תל אביב היא כרך גדול שגם ללא ערי הלווין שלה נפרסת מגבול רמת השרון והרצליה בצפון עד חולון ובת ים בדרום – כשבתווך תמצאו שכונות ורובעים רבים כשלכל אחתואחד מהם יש אופי מובחן. אחרי שזה נאמר, האסוציאציה המידית שעולה במוחם של רוב האנשים כשהם שומעים את השם"תל אביב", כנראה תלך למחוזות יותר איקוניים כמו כיכר התרבות. כיכר התרבות היא לתל אביב מה שכיכר טיימס לניו יורק או מה שכיכר טרפלגר ללונדון. הכיכר נמצאת במה שנקרא 'הצנטרום של הפיילה', בדיוק בקצה שדרות רוטשילד והיא כוללת כמה מהמונומנטים הכי מפורסמים בתל אביב: הפסל המפורסם של יעקב קדישמן 'התרוממות' (המוכר יותר בשמו העממי 'שלושת העיגולים'), בניין התיאטרון הלאומי הבימה והיכל התרבות, אחד הבניינים המיוחדים שנבנו בישראל.
האדריכלים המובילים בישראל
כשהוחלט להקים את היכל התרבות תל-אביב בראשית שנות החמישים, דובר בפרויקט מאוד שאפתני עבור הפקת אירועים עסקיים תל אביב. למרות שהמדינה הייתה צעירה וענייה התעקשו פרנסי תל אביב להעניק לה אולם קונצרטים ברמה בינלאומית. למשימה גויסה נבחרת החלומות של האדריכלות הישראלית והתכנון הופקד בידיהם של דב כרמי, זאב רכטר ויעקב רכטר. יעקב רכטר נחשב לאחד האבות המייסדים של האדריכלות הישראלית, ובנו יעקב רכטר והאדריכל דב כרמי הם חתני פרס ישראל לאדריכלות. ואכן, התוכנית לא הכזיבה ובסיוע נדבנים יהודים מהעולם נבנה בניין היכל התרבות, שגם היום, יותר משישים שנה אחרי שנחנך (בשנת 1957), שומר על המוניטין שלו כאולם הקונצרטים בסטנדרט הגבוה בישראל, אשר אירח את גדולי המבצעים במאה העשרים בכל סגנונות המוזיקה.
זה המקום להזכיר שאולמות היכל התרבות תל-אביב משמשים גם לכנסים עסקיים. השילוב של הבניין הנהדר בעל האקוסטיקה המושלמת והשירותים הנלווים המעולים עם הלוקיישן המושלם, הופך אותו לפתרון האידיאלי לחברות מובילות שמעוניינות לערוך אירוע עסקי בתל אביב.
